היינות החדשים של יקב ג'וזף דרוהאן מחבל בורגון בצרפת: ביקורת יין 

היינות החדשים של יקב ג'וזף דרוהאן מחבל בורגון בצרפת נחתו בארץ ופה מחכים להם בכבוד רב היינות של גמלא מיקב מרמת הגולן

יקב ג'וזף דרוהאן מחבל בורגון בצרפת חוזר לישראל ומשיק סדרת יין מאוד מעניינת. השתתפתי בטעימה והסוגיה הכי מענינת מבחינתי בנושא היא  רמת האלכוהול  וזמן השהייה בחבית עץ וההבדל שהם עושים ליין בין יינות צפתיים ליינות ישראלים. יבואו ויגידו שישראל היא מדינה חמה ואי אפשר לבצור ברמת סוכר נמוכה כדי לקבל אלכוהול נמוך וכולי,  אני לא יינן אבל אני כן יודע שגם ספרד מדינה חמה, וצ'ילה וארגנטינה וגם אזורים באיטליה ושם עושים יופי של יינות עם אחוזי אלכוהול נורמליים . לא לי הפתרון . אבל יש הרבה פתרונות לעניין הזה. הכי קל זה לעשות יין עם אלכוהול גבוה להכניס את הנוזל לחבית ויחד שניהם מכסים על כל הפגמים.

בשנים האחרונות עולה תצרוכת היין הלבן והסמוקים בישראל. סוף סוף ציבור שותי היין מבין שבמדינה חמה כמו שלנו צרכים לשתות בעיקר יינות קרים וקלים יותר. היקבים הבינו שאפשר להרוויח יותר על יין לבן כי רובם לא דורשים יישון ארוך אם בכלל ותזרים המזומנים מגיע מהר יותר, הייננים הבינו שהם יכולים לעשות יינות לבנים משובחים שלא מביישים אף אחד. המהפכה של עליית תצרוכת היין הלבן בעיצומה המטרה הבאה היא להוריד את רמת האלכוהול והעץ שמגיע מהחבית ביינות הישראלים ובעיקר באדומים.  זה ללא ספק יקרה ואפילו מוקדם משאני מצפה כי ההבנה שקשה מאוד לשתות יין אלכוהולי ולא רק בגלל אחוזי האלכוהול אלה ובעיקר בגלל שהאלכוהול מאפיל על ריחות וטעמים שנמצאים ביין ולא באמת מאפשר להנות מטעמי פרי.  אחוז אלכוהול גבוה ניתן לתיקון גם במכלים ביקב וניתן כמובן גם לשליטה עוד בכרם ונכון שצריך לעשות מאמצים מסוימים אבל הם יהיו בסוף כורח המציאות. כי אין סיבה בעולם לשתות יינות שעולים על 14% אלכוהול ולצערי ביינות הישראלים אפילו מתפארים מיינות עם אחוזים שנושקים ל 16%. ואין שום סיבה בעולם שישראל תהיה היבואנית הכי גדולה בעולם של חביות עץ אלון. ( בהשוואה לכמויות היין שמייצרים בכל מדינה ) מה קורה פה? למה צריך כל כך הרבה עץ ביין. היינות הישראלים ספוגי מיץ עץ. אין סיבה שיינות אדומים לא יהיו קלילים יותר בחום שלנו. שוב פעם לקחת מיץ משובח ולהספיג אותו בעץ ומתקבל יין נגרייה. למה ?

החברה שמייבאת את היינות לארץ היא חברת ישרקו שקנתה את החברה הסקוטית למשקאות היבוא כרגע מתמקד ב 8 יינות שונים אדומים ולבנים כאשר יש תכנון להביא עוד יינות של דרוהין לארץ. חבל בורגון מתחלק ל- 42 כפרים שונים, כאשר כל כפר מייצג אזור גיאוגרפי מעט שונה עם תת אקלים ומשתנים טבעיים משלו. היינות שחברת ישרקו מייבאת לארץ מכלל היינות של דורהין הם ברמה של היינות הבסיסיים שבורגון יודעת להוציא אני יכול להשוות אותה ואפילו קצת להתגאות בזה שהם ברמה של סדרת גמלא של יקב רמת הגולן ואם הייתי צריך לבחור בין השניים אז מבחינת המחיר היינות יבוא מבורגון מתומחרים שערורייתית ולא מצדיקים את ה VFM ואילו סדרת גמלא מתומחרת כן כשווה ערך ומבחינת הנוזל שבבקבוק ללא התוויות בטעימה עיוורת הייתי אומר גם כאן שאפו לרמת הגולן.

בטעימה :

Chablis 2013

שרדונה צלול מאוד קריספי, ריחות קלים של פרי הדר ופרחים חמאתיות באפטר טייסט. 12.5% אלכוהול שמעניקים לארומות להתבלט מאוד ולהיות הרבה יותר דומיננטים מהפה. 110 ש"ח התענוג. לחובבי היינות הקרים מאוד מאוד שמוציאים החוצה טעמי לימון זה היין. VFM יקר מאוד.המקבילה הישראלית השפויה שלו היא הגמלא שרדונה 2013 באף ובפה יש המון  ליים עסיסי מלון ירוק ומעט פרי טרופי שכל זה משולב עם מעט עץ מעניקים שרדונה קריספי, חד שמאוד מענג. 40-50 ש"ח VFM לחלוטין

Chablis Reserve de Vaudon 2013

ענבי השרדונה  נבצרו מכרמים בני 30 שנים ועל פי מה שסופר לנו כל הכרמים הם ביודינמים ( אולי בגלל זה מחיר היין כל כך גבוהה אחרת אין ממש סיבה )

היין הזה שונה לחלוטין מהיין הראשון. פה אין כמעט ריחות שמתפרצים לעומת הפה שמתמלא בפרי בשל עם חמיצות טובה והעפיצות מרשימה . 12.5% אלכוהול. 130 ש"ח VFM לחלוטין מוגזם.

Laforet Chardonnay 2012

שרדונה שהפתיע הן ברמת המחיר 70 ש"ח והן במה שהוא מעניק. ריחות טובים ונקיים, בפה יש חמיצות נעימה האלכוהול כמעט ולא מורגש ביין הזה מורגש מעט העץ שחלק מהענבים שהו בו. יין בסדר גמור אף על פי שבמחיר הזה ה VFM על הקסקס

Pouilly Fuisse 2013

שרדונה שמיוצר מכרמים שבאזור הכפרים פויי ו-פוסה, הנמצאים באחד מהאזורים הדרומיים ביותר בבורגון. ריחות ובעיקר מתוקים ובשלים. בפה טעמי הדבש והמרציפן שולטים ומאוד מענגים. אם ציפיתי לשרדונה חד וקריספי פה הייתה האכזבה הוא היה מעט חד גוני ורציתי עוד מינרליות שלא הגיעה. 130 ש"ח VFM מוגזם.

Laforet Pinot Noir 2012 :

פינו נואר צרפתי קלאסי, 12.5% אלכוהול , ריחות מעט מעושנים , יין קופצני משהו, נמרץ, עפיצות מרשימה ואיזון טוב. 85 ש"ח VFM לחלוטין.

חובבי היין שרגילים לשתות פינו נואר ישראלי די מופתעים כאשר הם לוגמים לראשונה פינו צרפתי קלאסי. ענבי הפינו בארץ מקבלים טעמים אחרים ושונים כמעט לחלוטין מהקלאסיקה הצרפתית. אני חושב שלעשות פינו נואר בארץ שיהיה דומה לזן הצרפתי זו משימה בלתי אפשרית וצריך להתייחס לפינו הישראלי כאל זן שונה ולא להשוות אותו בכלל לזן הצרפתי מבחינת ביקורת יין. לדוגמה המקבילה הגמלאית שלו עולה 49 ש"ח ומבחינת אחוזי אלכוהול הוא מגיע ל 13% וזה מאוד מרשים ומראה לנו כי אפשר להגיע לרמות האלכוהול הללו כשרוצים. באף יש המון פטל צעיר, עשבי תיבול ומעט עץ שמגיע רק בקצוות. כל טעמי הבשר המעושן ומעט הטחב לא קיימים כפי שהם נמצאים ובגדול בפינו הצרפתי וזה מה שעושה את ההבדל ביין. מבחינת VFM הגמלא נמצא במקום מדהים אבל שוב זה פינו ישראלי ואין לו כל קשר לפינו האמיתי .

פומאר Pommard 2011

פינו נואר. היין מיוצר מכרמים שבכפר פומאר, הנמצא במרכזה של בורגון ונחשב מהאלגנטיים והמעודנים שבכפרים. פה מדוב בפינו נואר מהליגה של הגדולים, צבע אדום חזק ובוהק, ניחוחות רעננים שמשלבים פטריות, המון פלפל שחור ואדמה. יין שעשוי בדיוק מופתי ורק באפטר טייסט מורגש העץ במלוא הדרו מה שמעניק ליין שאפו גדול. המחיר 289 ש"ח VFM לחלוטין, יין ששווה לטעום ולהבין פינו מהו.  

ז'ברה שמברטאן  Gevrey Chambertin 2012

פינו נואר. היין מיוצר מכרמים שבכפר ז'ברה שמברטאן, הנמצא קרוב לקצה  הצפוני ביותר של בורגון, ונחשב לאחד הטובים מכל הכפרים. יין דחוס ומלא פרי, באף יש אין ספור יחות יער נקיים ומרתקים בפה יש עושר טעמי פרי מתוק ובשרני טעמי עץ שמאוזנים נפלא עם שאר הפרי. יופי של יין. 320 ש"ח זה יין שאפשר לשמור שנים. לא הייתי פותח את היין הזה לכאלה שלא שותים הרבה פינו נואר צרפתי. לכאלה שכן זו הולכת להיות חוויה.